מרחב מחקרי
מעל ל 12 שנים של מחקרים
צמח העוזרר נחקר במשך שנים רבות במעבדות האוניברסיטה הפתוחה הנמצאות בהדסה עין כרם, ירושלים בהובלתו של ד״ר רביד דורון. השימוש בפורמולה עשוי לסייע לסובלים מלחץ, חרדה ודיכאון.
מנגנון הפעילות של צמח העוזרר שונה מתרופות ה SSRI, נמצא כי אינו חוסם כמותן את הטרנספורטר לסרוטונין ומצליח להגיע לתוצאות מעולות במנגנוני פעולה אחרים.
במחקרים פרה-קליניים (על בעלי חיים) שפורסמו בשנים האחרונות בעיתונות המדעית, נמצא שצמח העוזרר מפחית התנהגויות של דיכאון וחרדה, מוריד את הורמוני הלחץ כהורמון הקורטיזול ומעלה את רמת הBDNF במוח ובכך מסייע ומגן על המערכות הגופניות והמוחיות.
מתוצאות המחקר הקליני (באישור ועדת הלסינקי) שנערך על מטופלים שקיבלו את צמח העוזרר, נמצאה הטבה והקלה בסימפטומי הדיכאון והחרדה.
נערכו מספר מחקרים קלינים על צמח העוזרר. המחקרים נערכו בשיתוף המרכז הרפואי לבריאות הנפש מזור, בעכו.
בוצע מחקר שנערך בתוך בית חולים ומחקר שנערך באוכלוסייה הכללית.
כלל הנבדקים צרכו במסגרת המחקר בפלסבו או בצמח העוזרר. המחקר נערך בשיטת סמיות כפולה (double blind) כלומר המטופל והמטפל לא ידעו מהו הטיפול שניתן.
לאחר עיבוד תוצאות המחקרים, נמצא כי צמח העוזרר הפחית סימפטומים של דיכאון וחרדה ביחס לקבוצה שצרכה פלסבו.
חשוב לציין כי כל המחקרים הקליניים נעשו לאחר קבלת אישורי ועדת הלסינקי כנדרש.
להלן מספר תוצאות מעניינות של מחקרים קליניים שנעשו, אך לא פורסמו עדיין בעיתונות מדעית.
הטבה בסימפטומי הדיכאון לאחר צריכה של שישה שבועות רצופים של צמח העוזרר.
בגרף הנוכחי, אנו רואים את השפעת הצריכה בצמח העוזרר בבני אדם.
ציר ה x מסמל את משך הצריכה בשבועות וציר ה-y את חומרת הסימפטומים הדיכאוניים. ככל שהגרף נמוך יותר בציר ה Y יש פחות סימפטומים דיכאוניים. כפי שניתן לראות בגרף, לאחר שישה שבועות של צריכה, הקבוצה שקיבלה את צמח העוזרר הראתה הטבה בסימפטומי הדיכאון לעומת הקבוצה שצרכו בפלסבו.
מהירות ההטבה כתוצאת צריכה של צמח העוזרר
בגרף הנוכחי אנו רואים את מהירות ההטבה של השימוש באמצעות צמח העוזרר לעומת צריכת פלסבו בבני אדם. מה שניתן ללמוד מגרף זה, ששימוש בצמח העוזרר עשוי לסייע להטבה בסימפטומים של דיכאון וחרדה לעומת צריכת פלסבו.
על פי המחקר הקליני, צריכת צמח העוזרר אינו פוגם בחשק ובתפקוד המיני
בגרף הנוכחי נשאלו הנבדקים לגבי התפקוד המיני שלהם. הנבדקים שצרכו פלסבו, מיוצגים על ידי הצבע האדום והנבדקים שצרכו את צמח העוזרר מיוצגים על ידי הצבע הכחול. ככל שהגרף בציר ה y נמוך יותר, הדבר מעיד על תפקוד מיני טוב יותר.
הנבדקים שצרכו את צמח העוזרר לאורך שלושה חודשים, ציר ה x מסמל פגישה שנערכה אחת לשבועיים כדי להעריך את מצבם הנפשי. עד לנקודה 4 בציר ה x הנבדקים שצרכו פלסבו או את צמח העוזרר תחת סמיות כפולה (double blind), ומנקודה 5 עד לנקודה 7 כל הנבדקים שצרכו את צמח העוזרר. ניתן לראות מגרף זה שהקבוצה שצרכה את צמח העוזרר דיווחה על תפקוד מיני טוב מתחילת הצריכה. לעומתה, הקבוצה שצרכה פלסבו, דיווחה על קשיים בתפקוד המיני, עד לנקודה 5 בגרף. בנקודה 5 בגרף הקבוצה שצרכה פלסבו, החלה לצרוך גם היא את צמח העוזרר ומיד נראה שיפור בתפקוד המיני שלה.
מה חושבים האנשים שצורכים SSRI?
במחקר שפורסם בשנת 2021 ובחן את שביעות הרצון של אנשים המשתמשים בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה מסוג SSRI, נמצא כי רבים מנוטלי התרופות מסוג SSRI כציפרלקס או פרוזק אינם שבעי רצון מהשימוש בהם בשל תופעות לוואי כהשמנה או ירידה בתפקוד המיני.
מנתוני המחקר ניתן לראות כי אנשים לא מרוצים מהשימוש בתרופות מסוג SSRI מהסיבות המוצגות להלן:
40.3% אינם מרוצים בשל העלייה במשקל.
36.1% אינם מרוצים בשל ירידה בתפקוד המיני.
26.7% אינם מרוצים בשל תחושת אפתיה. (טשטוש חושי )
2.5% דווחו כי הם חשים עייפות תמידית.
האם המטופלים שלכם יעדיפו טיפול צמחי?
שאלה נוספת שנשאלה במחקר הייתה, אם תהיה לכם אפשרות להשתמש בפורמולה צימחית שעובד כמו התרופות שאתם נוטלים (מסוג SSRI ) אך ללא תופעות לוואי, האם תרצו להחליפן? רוב המשיבים ענו שבהחלט היו ממירים את הטיפול בSSRI לשימוש בפורמולה צימחית
מחקרים פרה-קליניים (מחקרים על בעלי חיים)
במחקרים פרה קלנים רבים שנעשו נמצא כי צמח העוזרר עשוי לסייע כנגד חרדה ודיכאון, מורידה את רמות הורמוני הלחץ כקורטיזול ומגנה על המוח מפני כמות תאים האופיינית למצבי חרדה ודיכאון. כמו כן נמצא כי צמח העוזרר מסייע אף לפעילות המערכת החיסונית וניתנת לצריכה במהלך תקופת ההנקה. מנגנון הפעולה של צמח העוזרר שונה ממנגנוני הפעולה של תרופות ה SSRI ואינו חוסם את הטרנספורטר לסרוטנין (משאבה המחזירה את הסרוטונין במוח לשימוש חוזר) אלא משפיעה ישירות על קולטנים לסרוטונין.
להלן מספר תוצאות ממחקרים שפורסמו בעיתונות המדעית בשנים האחרונות:
במחקר (Doron et al, Plos One 2014) נבדקו עכברים שעברו הלחצה במהלך חודש ימים ונבדקה התנהגותם החרדתית באמצעות מדדים התנהגותיים וביולוגים. המחקר הראה ירידה בהתנהגות דמוית החרדה בעכברים אצל הקבוצות שטופלו בציפרלקס ובתערובת צמחים המכילה את צמח העוזרר.
בגרף ניתן לראות את מדד החרדה בציר ה Y ואת הקבוצות השונות שקיבלו את צמח העוזרר.
בציר ה X ניתן לראות את הקבוצות השונות. השימוש נעשה במשך שלושה שבועות רצופים ולאחריו נבדקה התנהגות החרדה של החיות. הקבוצות שקיבלו את תערובת הצמחים המכיל את צמח העוזרר והקבוצות שקיבלו ציפלרקס (ecitaloptrm) הראו הטבה משמעותית בסימפטומי החרדה ביחס לקבוצות שהשתמשו בפלאסבו. מכאן שצמח העזורר מסייע לחרדה באופן זהה לציפרלקס.
בדיקת רמות הורמון הלחץ קורטיזול
נבדקו אצל העכברים מדדי קורטיזול (הורמון הלחץ):
- קבוצה שקיבלה פלסבו: נמצאו רמות קורטיזול גבוהות
- קבוצה שקיבלה ציפרלקס: נמצאו רמות קורטיזול נמוכות
- קבוצה שקיבלה תערובת צמחים נמצאו רמות קורטיזול נמוכות
להלן רשימת מאמרים נבחרים שפורסמו בשנים האחרונות על תערובת הצמחים הכוללת את צמח העוזרר
- *Burstein, O., Simon, N., Simchon-Tenenbaum, Y., Rehavi, M., Frankשo, M., Shamir, A., & Doron, R. (2021). Moderation of the transgenerational transference of antenatal stress-induced anxiety. Translational Psychiatry, 11(1), 1–10. https://doi.org/10.1038/s41398-021-01383-x
- Burstein, O., Shamir, A., Abramovitz, N., & Doron, R. (2021). Patients’ attitudes toward conventional and herbal treatments for depression and anxiety: A cross-sectional Israeli survey. International Journal of Social Psychiatry, 0020764021992385. https://doi.org/10.1177/0020764021992385
- Doron, R., Versano, Z., Burstein, O., Franko, M., Shamir, A., Toledano, R., Handelsman, A., & Rehavi, M. (2019). Cerebral MAO Activity Is Not Altered by a Novel Herbal Antidepressant Treatment. Journal of Molecular Neuroscience, 69(3), 371–379. https://doi.org/10.1007/s12031-019-01366-0
- Burstein, O., & Doron, R. (2018). The Unpredictable Chronic Mild Stress Protocol for Inducing Anhedonia in Mice. Journal of Visualized Experiments, 140, 58184. https://doi.org/10.3791/58184
- *Doron, R., Sever, A., Handelsman, A., Toledano, R., Franko, M., Hirshler, Y., Shamir, A., Burstein, O., & Rehavi, M. (2018). GABAA Receptor Density Is Not Altered by a Novel Herbal Anxiolytic Treatment. Journal of Molecular Neuroscience, 65(1), 110–117. https://doi.org/10.1007/s12031-018-1078-2
- Burstein, O., Shoshan, N., Doron, R*., & Akirav, I*. (2018). Cannabinoids prevent depressive-like symptoms and alterations in BDNF expression in a rat model of PTSD. Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry, 84, 129–139. https://doi.org/10.1016/j.pnpbp.2018.01.026
*Equal contribution - *Burstein, O., Franko, M., Gale, E., Handelsman, A., Barak, S., Motsan, S., Shamir, A., Toledano, R., Simhon, O., Hirshler, Y., Chen, G., & Doron, R. (2017). Escitalopram and NHT normalized stress-induced anhedonia and molecular neuroadaptations in a mouse model of depression. PLOS ONE, 12(11), e0188043. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0188043
- *Hirshler, Y., & Doron, R. (2017). Neuroplasticity-related mechanisms underlying the antidepressant-like effects of traditional herbal medicines. European Neuropsychopharmacology, 27(10), 945–958. https://doi.org/10.1016/j.euroneuro.2017.07.008
- Avitsur, R., Paley, S., Franko, M., Wolff, N., Eyal, N., & Doron, R. (2017). Escitalopram or novel herbal treatments differentially alter cytokine and behavioral responses to immune challenge. Journal of Neuroimmunology, 309, 111–118. https://doi.org/10.1016/j.jneuroim.2017.05.020
- Yankelevitch-Yahav, R., Franko, M., Huly, A., & Doron, R. (2015). The Forced Swim Test as a Model of Depressive-like Behavior. Journal of Visualized Experiments, 97, 52587. https://doi.org/10.3791/52587
- Doron, R., Lotan, D., Versano, Z., Benatav, L., Franko, M., Armoza, S., Kately, N., & Rehavi, M. (2014). Escitalopram or novel herbal mixture treatments during or following exposure to stress reduce anxiety-like behavior through corticosterone and BDNF modifications. PloS One, 9(4), e91455. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0091455
- Doron, R., Lotan, D., Einat, N., Yaffe, R., Winer, A., Marom, I., Meron, G., Kately, N., & Rehavi, M. (2014). A novel herbal treatment reduces depressive-like behaviors and increases BDNF levels in the brain of stressed mice. Life Sciences, 94(2), 151–157. https://doi.org/10.1016/j.lfs.2013.10.025 (IF 2.704)
- Doron, R., Lotan, D., Rak-Rabl, A., Raskin-Ramot, A., Lavi, K., & Rehavi, M. (2012). Anxiolytic effects of a novel herbal treatment in mice models of anxiety. Life Sciences, 90(25–26), 995–1000. https://doi.org/10.1016/j.lfs.2012.05.014 (IF 2.704) Q1, Cit 24
